דמיינו עכברה מבוגרת במעבדה: פרווה דלילה וחסרת ברק, וזיכרון שכבר אינו חד כמו פעם. כעבור חודשיים היא מצליחה טוב יותר במבחן זיכרון, ועל גופה צומחת פרווה שחורה וצפופה. אלה השינויים שתיארו חוקרים שבדקו חומרים המופקים מבעלי חיים ימיים לא שגרתיים — אצטלנים.
מדובר במחקר של ג׳ינשין גו, ליי פו ועמיתיהם, שפורסם ב־Frontiers in Molecular Biosciences ב־23 בפברואר 2022. בין המחברים חוקרים ממוסדות בסין ומסטנפורד. זהו ניסוי בעכברות, לא שיטה מוכחת להצערת בני אדם.
מה קיבלו העכברות?
הצוות השתמש בפלסמלוגנים — סוג מיוחד של שומנים המרכיבים את קרומי התאים. לצורך הניסוי הם הופקו מאצטלנים מהמין Halocynthia roretzi.
בעלי החיים הימיים האלה נראים כמו שקיקים קטנים המחוברים לקרקעית. אבל העכברות לא קיבלו «ארוחת פירות ים»: החוקרים החדירו תמיסה שהוכנה מראש ישירות לקיבה.
בתחילת הניסוי היו העכברות מזן C57BL/6J בנות 16 חודשים. במשך חודשיים קיבלה קבוצה אחת פלסמלוגנים, וקבוצת הביקורת קיבלה מים. החוקרים עקבו גם אחר עכברות צעירות לצורך השוואה.
מבחן הזיכרון נערך בבריכה
העכברות הוכנסו למבוך מים ובו משטח נסתר. הן היו צריכות לזכור היכן הוא נמצא ולשחות אליו.
העכברות המבוגרות שקיבלו את התוסף הצליחו במשימה יותר מבנות גילן בקבוצת הביקורת. גם לאחר שהמשטח הוצא מהמים, הן חיפשו אותו בתדירות גבוהה יותר במקום הנכון.
בהיפוקמפוס — אזור במוח החשוב לזיכרון — נמצאו שינויים המעידים על מצב טוב יותר של הסינפסות, נקודות התקשורת בין תאי העצב. במקביל נרשמה ירידה בסימנים של דלקת במוח.
ואת התוצאה הבולטת ביותר אפשר היה לראות בלי מיקרוסקופ: לדברי החוקרים, כבר מהשבוע השלישי החלה לצמוח פרווה שחורה חדשה. ככל שהניסוי נמשך, היא נעשתה צפופה ומבריקה יותר.
למה דווקא השומנים האלה?
פלסמלוגנים מצויים בריכוז גבוה במיוחד במוח, בלב ובתאי מערכת החיסון. רמות נמוכות שלהם נקשרו להזדקנות ולכמה מחלות ניווניות של מערכת העצבים.
ההשערה היא שהם עשויים לתמוך בתפקוד קרומי התאים ובתקשורת בין תאי עצב. אבל קשר בין רמה נמוכה של חומר מסוים למחלה אינו מוכיח שתוסף יטפל בגורם למחלה. המנגנון המדויק עדיין דורש מחקר.
ומה לגבי בני אדם?
הניסוי אינו עונה על השאלה אם תוסף כזה ישפר זיכרון אצל בני אדם, יחזיר לשיער את צבעו או יאריך חיים. גם פרווה כהה יותר אינה מוכיחה שהגוף כולו נעשה צעיר יותר.
לקוראים בישראל, המסקנה המעשית פשוטה: זהו סיפור מסקרן על מדע, לא סיבה לבחור מוצר «נגד הזדקנות». אם יש קושי בזיכרון, כדאי לפנות לרופא בקופת החולים; תוסף ניסיוני אינו תחליף לבירור רפואי.
הדבר המעניין כאן אינו הבטחה ל«סם נעורים», אלא הזדמנות להבין טוב יותר כיצד המוח מזדקן. בעל חיים ימי יוצא דופן הצביע על כיוון מחקר. האם הוא יוביל לטיפול מועיל בבני אדם? זו כבר שאלה אחרת.
קראו גם
לרובוט הזה אין מנוע: הוא שוחה בעזרת שריר של צפרדע
שריר חי, קרן תת־אדומה וסנפירים שקופים: חוקרים בנו רובוט שנראה כמו פרדוקס הנדסי.
האטום נפל ונשאר במקום: בישראל בדקו רעיון של איינשטיין
חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון ערכו ניסוי שאי אפשר לעשות עם כדור רגיל, ומדדו סימן עדין שהשאירה הכבידה.
עדה יונת הלכה לעולמה: על מה זכתה הישראלית בפרס נובל
25 אלף ניסיונות, מבנה הריבוזום והבנה חדשה של אנטיביוטיקה: כך שינתה עדה יונת את המדע וזכתה בפרס נובל.