Skip to content
HE
HE RU
רמזורים ירוקים ומצלמות לניהול תנועה מעל דרך עירונית ראשית בישראל
חדשנות ישראלית

האור האדום יתקצר? ישראל מלמדת את הרמזורים לראות פקקים

16 אוגוסט 2026 5 דקות קריאה
רמזורים אדפטיביים יכולים לתאם גל ירוק לפי נתונים ממצלמות וחיישנים. איור AI מערכתי של Aniba; התמונה אינה מציגה צומת מסוים.

המצלמות מזהות תור, האלגוריתם משנה את התזמון והצמתים יוצרים גל ירוק. בדקנו מה כבר פועל בישראל ואיפה גם AI לא יעזור.

התמונה מוכרת: שתיים בלילה, הצומת ריק לחלוטין — אבל האור מולכם אדום. עוברת חצי דקה ועוד חצי דקה, ובינתיים הירוק ניתן לכביש שאף מכונית אינה נוסעת בו.

ביום קורה לפעמים ההפך. בכיוון אחד כבר נבנה תור ארוך, אבל הירוק מסתיים אחרי כמה מכוניות. ברחוב הסמוך כמעט אין תנועה, ובכל זאת הוא מקבל שלב ארוך יותר. התור גדל, הנהגים נעשים חסרי סבלנות ומשנים נתיב ברגע האחרון — והרמזור שאמור לעשות סדר הופך בעצמו לחלק מהפקק.

עכשיו דמיינו שהצומת באמת רואה מה קורה. הוא מבחין מאיזה כיוון מגיע גל של כלי רכב, היכן התור הולך ומתארך ומתי רק מכונית אחת מתקרבת לכביש ריק. כך אמורה לפעול מערכת הרמזורים האדפטיביים שמתרחבת כיום בישראל.

רמזור שלא חי לפי לוח זמנים ישן

לרמזור רגיל יש בדרך כלל תוכניות שהוכנו מראש: אחת לשעות הבוקר, אחרת לערב ולעיתים תוכנית קבועה ללילה. אבל החיים בכביש אינם נצמדים ללוח זמנים. גשם, הופעה, תאונה, אוטובוס מאחר או נתיב שנסגר יכולים לשנות את התנועה בתוך דקות.

רמזור חכם מקבל תמונה עדכנית ממצלמות, מכ"ם וחיישנים בכביש. המערכת מעריכה את אורך התורים, את מהירות הנסיעה ואת הזרם שמתקרב לצומת. לאחר מכן היא יכולה להאריך מעט את הירוק במקום שבו הצטברו יותר מכוניות, או לסיים שלב מוקדם יותר אם הכיוון הפנוי כבר התרוקן.

כך עשויה להיראות נסיעה רגילה

דמיינו בוקר בכביש ישראלי עמוס. בצומת הראשון המצלמות מזהות קבוצת מכוניות שזה עתה יצאה לדרך. המערכת מעבירה את המידע לצומת הבא, והוא מכין את הירוק לרגע שבו הקבוצה תגיע. הצומת שאחריו עושה אותו דבר. במקום התבנית המוכרת של "מאיצים — עוצרים — ושוב מאיצים", נוצר גל ירוק דינמי.

בינתיים, בכביש צדדי התור מתארך. האלגוריתם מבין שהשלב הקצר כבר אינו מספיק ומעביר אליו עוד כמה שניות. עבור נהג יחיד זה כמעט לא מורגש, אבל עבור מאות כלי רכב שינוי קטן יכול להפחית בלימות חדות, עמידה מיותרת עם מנוע פועל וחוסר ודאות בזמן הנסיעה.

בלילה היתרון עשוי להיות ברור עוד יותר. כאשר הצומת ריק ורכב יחיד מגיע אליו, החיישן יכול לזהות אותו ולא לחייב את הנהג להמתין למחזור שלם רק מפני שכך נכתב בתוכנית ישנה.

זה כבר לא ניסוי על הנייר

הטכנולוגיה אכן פועלת בישראל. לפי עדכון ציבורי חדש של נציג נתיבי ישראל, בקיץ 2026 מערכת VisionFlow פועלת ביותר מ-100 צמתים. השלב הבא שהוצג הוא לעבור את רף 200 הצמתים האדפטיביים עד סוף השנה, בסיוע משרד התחבורה.

ההתרחבות מהירה: הדוח הרשמי לשנת 2024 תיעד 40 מערכות שהותקנו. בניסויים מסוימים השיפור במדדי התנועה הגיע לכ-26%, והעדכון הנוכחי מדבר על שיפור ממוצע של כ-25% בזמן המעבר בצומת.

פיילוט מוקדם יותר של GoGreen מסביר כיצד נוצר ההבדל. בצומת שנבדק הקיבולת עלתה בכ-7% במהלך שמונה השעות העמוסות ובכ-12% בשיא הבוקר. בכיוון בעייתי במיוחד זמן המעבר בשעת השיא התקצר ביותר מ-40%.

אין פירוש הדבר שכל נהג יחסוך רבע מזמן הנסיעה. הנתונים כן מראים שלפעמים אין צורך לבנות מיד מחלף חדש כדי להשיג שיפור מורגש. אפשר להתחיל בחלוקה חכמה יותר של שניות הירוק שכבר קיימות.

כאשר הצמתים מתחילים לעבוד כרשת אחת

באחריות נתיבי ישראל נמצאים כ-736 צמתים מרומזרים בדרכים הבין-עירוניות. אם חלק משמעותי מהם ילמד עם הזמן לשתף מידע, התוצאה עשויה להיות מעניינת יותר מקיצור ההמתנה ברמזור בודד.

המערכת תוכל לראות לא רק תור אחד, אלא מסדרון תנועה שלם. היא עשויה לזהות מוקדם גל מכוניות שיוצא מאירוע, לחלק מחדש את הזרימה אחרי תאונה, למנוע מתור לחסום את הצומת הקודם ולעזור לכביש לחזור לשגרה מהר יותר אחרי עומס פתאומי.

בערים אפשר להוסיף לכך עדיפות לאוטובוסים. אם אוטובוס עם עשרות נוסעים מאחר, כמה שניות ירוק נוספות עשויות להועיל יותר מאותו זמן לשתיים או שלוש מכוניות פרטיות. עבור אמבולנס ההיגיון ברור אף יותר: בישראל כבר נוסתה מערכת שיוצרת מסלול ירוק לרכב מתקרב של מד"א.

חיפה משתתפת גם בתוכנית נפרדת של Google Green Light, המשתמשת בנתוני תנועה כדי למצוא תזמון מוצלח יותר לרמזורים. זהו פרויקט אחר, אך הכיוון דומה: הצומת הופך בהדרגה מטיימר עצמאי לחלק מרשת תחבורה חיה.

ומה לגבי הולכי הרגל?

תנועה חכמה אינה אמורה לגרום לאדם להמתין זמן רב יותר בשמש בזמן שהאלגוריתם מעביר מכוניות. להפך, מצלמות יכולות להביא בחשבון גם את זרם הולכי הרגל: לזהות קבוצה שממתינה, לתת די זמן לאדם מבוגר ולא להפעיל שלב ארוך כאשר מעבר החצייה באמת ריק.

הכול תלוי בסדר העדיפויות שמגדירים למערכת. מערכת בטוחה אינה נותנת ל-AI חופש להחליף צבעים כרצונו. זמן ירוק מינימלי, האור הצהוב, זמן פינוי הצומת ומשך החצייה נשארים גבולות קשיחים. האלגוריתם מחפש את האפשרות הטובה ביותר רק בתוכם.

אם מצלמה מפסיקה לראות את הכביש או שהתקשורת נופלת, הרמזור צריך לחזור לתוכנית גיבוי שנבדקה מראש. מהנדסים ומוקדנים ממשיכים לעקוב אחר הרשת. במילים אחרות, ה-AI אינו מחליף את הכללים — הוא עוזר להתאים אותם לכביש שמשתנה ללא הפסקה.

האם AI יכול לנצח את הפקקים בישראל

לא לגמרי. אלגוריתם אינו סולל נתיב חדש ואינו מסוגל להכניס לכביש יותר מכוניות ממה שרוחבו מאפשר. אם כולם יוצאים בבוקר לאותו מסלול, המחסור במקום לא נעלם.

אבל בין "אין יותר פקקים" לבין "אי אפשר לעשות דבר" יש מרחב עצום. אפשר לא להשאיר נהגים באדום מול כביש ריק. אפשר לא לתת לכיוון פנוי ירוק ארוך מכפי שהוא צריך. אפשר להגיב מוקדם לתור שגדל, לתאם בין צמתים סמוכים ולהחזיר את התנועה לשגרה מהר יותר אחרי תקלה.

אם המערכת תמשיך להתרחב, ההצלחה שלה לא תורגש דווקא בסרטון מרשים אלא ביום רגיל: הנסיעה תהיה מעט חלקה יותר, האוטובוס מעט מדויק יותר ומספר העצירות חסרות ההיגיון יקטן. כל חיסכון כזה נראה קטן. אבל כאשר מכפילים אותו במאות צמתים, באלפי נסיעות ובמיליוני מסעות, הרמזורים החכמים עשויים להעניק לישראל את הדבר שתמיד חסר בכביש — זמן.

קראו גם