המבורגרים מהצומח, נקניקיות טבעוניות ומשקאות צמחיים נחשבים כבר מזמן לחלופה מוכרת למוצרים מן החי. אבל מחקר חדש גילה פרט בלתי צפוי — והוא עשוי לעניין במיוחד את מי שמבססים חלק גדול מהתפריט שלהם על מוצרים כאלה.
החוקרים בדקו 212 מוצרים מהצומח שנמכרו בחנויות בבריטניה: תחליפי בשר, נקניקיות והמבורגרים טבעוניים, תחליפי עוף, וכן משקאות שיבולת שועל, שקדים וסויה.
התוצאה נשמעת מדאיגה: בכל 212 הדגימות נמצא לפחות מיקוטוקסין אחד — חומר רעיל טבעי שמיוצר בידי סוגים מסוימים של פטריות.
בחלק מהמוצרים נמצאו כמה תרכובות כאלה במקביל.
אבל לפני שזורקים את משקה שיבולת השועל מהמקרר, יש פרט חשוב.
האם זה מסוכן?
החדשות הטובות: ריכוזי המיקוטוקסינים שנמצאו במוצרים הבריטיים שנבדקו היו נמוכים מרמות ההנחיה המומלצות באיחוד האירופי.
כלומר, המחקר אינו טוען שהמבורגר טבעוני או כוס משקה שיבולת שועל מסוכנים לבריאות.
החוקרים עצמם מדגישים שאין סיבה להיבהל או להפסיק לצרוך מוצרים מהצומח בגלל תוצאות המחקר.
השאלה היא אחרת — מה קורה כשצורכים כמויות גדולות של מוצרים כאלה בקביעות ולאורך זמן?
זה בדיוק מה שהחוקרים מבקשים לבדוק כעת לעומק.
מדוע הם נמצאו דווקא במוצרים מהצומח?
התשובה טמונה בהרכב.
בייצור תחליפי בשר משתמשים לעיתים קרובות בסויה, אפונה, חיטה, קטניות אחרות, דגנים וזרעים. חומרי גלם צמחיים כאלה עלולים להיחשף בתנאים מסוימים לפטריות עובש.
לכן נוכחות של כמויות זעירות של מיקוטוקסינים אינה אומרת כשלעצמה שהמוצר מקולקל או מכוסה עובש.
גם לא בהכרח אפשר לזהות אותם במראה או בריח.
מה שעניין את החוקרים יותר הוא דבר אחר: שוק התחליפים הצמחיים גדל במהירות, ויש אנשים שמחליפים באמצעותם בהדרגה חלק ניכר מהבשר וממוצרי החלב הרגילים.
אם כמויות קטנות של חומרים מסוימים מגיעות מדי יום ממוצרים רבים ושונים, צריך להבין את ההשפעה המצטברת שלהן.
ומה לגבי מוצרים בישראל?
כאן חשוב במיוחד לא להסיק מסקנה שגויה.
המחקר נערך על מוצרים מהשוק הבריטי, ולכן אי אפשר לקבוע שאותן תוצאות יחולו גם על המבורגרים או משקאות מהצומח שנמכרים בישראל.
אבל הנושא עצמו בהחלט רלוונטי לישראל.
תחליפי בשר וחלב מהצומח כבר מזמן אינם מוצר נדיר כאן: משקאות סויה ושיבולת שועל, שניצלים טבעוניים, המבורגרים וחלופות אחרות נמצאים כמעט בכל סופרמרקט גדול.
לכן המסקנה המרכזית של המחקר שימושית גם לצרכן הישראלי: לא כדאי לבסס את כל התפריט על סוג אחד של מזון מעובד מאוד רק מפני שעל האריזה כתוב plant-based או vegan.
מוצר צמחי אינו הופך אוטומטית לבריא רק משום שאין בו בשר.
האם צריך לוותר על בשר מהצומח?
על סמך המחקר הזה — לא.
אחת מעורכות המחקר, אנדראה פטריארקה, מדגישה שמיקוטוקסינים מופיעים במזון באופן טבעי ואי אפשר להימנע מהם לחלוטין. אין סיבה שצרכנים יפחדו ממוצרים מהצומח או יוציאו אותם מהתפריט.
החוקרים קוראים בעיקר ליצרנים ולרגולטורים לעקוב מקרוב יותר אחר קטגוריות מזון חדשות ולהעריך לא רק חומרים בודדים, אלא גם את הצריכה המצטברת שלהם דרך המזון.
במחקר הזה אכן נמצאו רעלנים בכל 212 המוצרים שנבדקו. אבל הריכוזים שלהם נותרו מתחת לרמות ההנחיה המומלצות באיחוד האירופי.
וההבדל הזה הוא שהופך כותרת סנסציונית לשאלה מעניינת הרבה יותר: מה יקרה אם מוצרים כאלה יהפכו לבסיס התזונה היומיומית של מיליוני אנשים?
קראו גם
עדה יונת הלכה לעולמה: על מה זכתה הישראלית בפרס נובל
25 אלף ניסיונות, מבנה הריבוזום והבנה חדשה של אנטיביוטיקה: כך שינתה עדה יונת את המדע וזכתה בפרס נובל.
אם המחלצים לא יצליחו להגיע, אולי התיקן יעשה זאת
חוקרים הפכו תיקנים ענקיים לסיירים הנשלטים מרחוק ונושאים מצלמות ומזרקים. מה הראו הניסויים ולמה אנחנו עדיין רחוקים מהזרקה לאדם.
חדר הכושר כבר לא נחוץ? מדענים יצרו שרירים שמתאמנים בעצמם
מדענים יצרו מיוגרפטים — רקמת שריר חיה שמתכווצת בעצמה. מה הראו הניסויים בעכברים והאם הטכנולוגיה תוכל להחליף בעתיד חלק מהאימונים?